גוגיטסו ברזילאי

ג'ו ג'יטסו ברזילאי, או BJJ, היא אמנות לחימה וענף ספורט שפותחה בברזיל בידי משפחת גרייסי (Gracie). לוחמי ג'ו ג'יטסו ברזילאי מתמקדים בלחימה על הקרקע, ומטרתם להגיע לעמדת שליטה ביריב ומשם להכניעו בעזרת בריחים או חניקות. בג'ו ג'יטסו ברזילאי, מנצל המתחרה את הטכניקה הנכונה ואת השימוש בתנופה ובמנוף, ופחות בכוחו.
כיום, ג'ו ג'יטסו ברזילאי מהווה חלק בלתי נפרד מתחרויות הלחימה המשולבת (MMA) ויש אלפי מתחרים בענף זה בכל רחבי העולם.

עקרונות

למרות שהג'ו ג'יטסו ברזילאי התפתח מהג'ודו ומהג'ו ג'וטסו היפני המסורתי, קיימים מספר הבדלים מהותיים בינו לבין שתי האמנויות האלה. ראשית, ההטלה היא רק אמצעי בג'ו ג'יטסו ברזילאי, ולא הדרך הטובה ביותר לזכות בנקודות ולנצח בקרב (כמו בג'ודו). שנית, הסביבה המועדפת היא הקרקע, ולא בעמידה (כמו בג'ודו או בג'ו ג'וטסו יפני).
משפחת גרייסי עבדה לפי שני העקרונות האלו, ופיתחה אמנות שזכתה להצלחה רבה בקרבות עם נציגי שיטות אחרות.
עמדות בסיסיות
"מאונט" - בעמדה זו, מתחרה אחד שוכב על גבו, בעוד המתחרה השני יושב על בטנו, כשברכיו צמודות לשני צדדיו של היריב שמתחתיו. עמדה זו נחשבת טובה במיוחד למתחרה הנמצא למעלה. המתחרה למעלה יכול לצאת למספר גדול של בריחים וחניקות, ובקרבות MMA זו עמדה נוחה מאוד להכות ממנה, בעוד שלמתחרה הנמצא למטה קשה מאוד להכות חזרה.
"גארד" - בעמדה זו מתחרה אחד שוכב על גבו, בעוד יריבו נמצא בין רגליו של המתמודד השוכב. ל"גארד" יש כמה וריאציות: גארד סגור: כשהיריב ששוכב סוגר את שתי רגליו מסביב ליריבו. גארד פתוח: שהיריב שלמטה לא סוגר את רגליו, גארד פרפר: כשהיריב ששוכב משחיל את כפות רגליו מתחת לירכיו של היריב. עמדת ה"גארד" נחשבת טובה ויציבה לשני הצדדים (בMMA יש יתרון קל ליריב שלמעלה, משום שהמכות שהוא מכה את יריבו השוכב יעילות יותר), והיא עמדת בסיס למספר רב של טכניקות.
"שליטת צד" - בעמדה זו מתחרה אחד שוכב על גבו, בעוד היריב משעין את חזהו על החזה של המתמודד שעל גבו מן הצד. גם בעמדה זו יש יתרון משמעותי למתמודד שלמעלה, בין בMMA, שם הוא יכול להכות את היריב שלמטה בנוחות וביעילות, ובין בקרבות BJJ שם יש אפשרויות רבות להכנעה מלמעלה, בעוד היריב שלמטה יכול לכל היותר להתגונן. "שליטת צד" היא בדרך כלל עמדת מעבר בין ה"גארד" ל"מאונט", או עמדת מנוחה, אבל גם ממנה יש מספר טכניקות שניתן לבצע.
טכניקות הכרעה בסיסיות
ניתן להגיע להכרעה בג'ו-ג'יטסו על ידי הכנעת היריב או על ידי בריח או על ידי חניקה. בריח הינו הפעלה של מנוף על מפרק בגוף (יד או רגל), ואיום בשבירת המפרק. חניקה היא הפעלת לחץ על אזור הצוואר של היריב, ומניעת הגעת חמצן או דם אל המוח, דבר המכריח את היריב להיכנע, אחרת יתעלף.
בין הבריחים הבסיסים ניתן למצוא את:
בריח יד - נקרא גם ג'וג'י גאטמה. זו אחת מטכניקות ההכרעה הנפוצות והפשוטות ביותר. המתחרה תופס את ידו של יריבו בין רגליו, ונשען אחורה. כך נוצר מנוף והמרפק הוא נקודת המשען. משום שהמרפק הוא נקודת המשען של המנוף, יכול המתמודד להפעיל על המרפק כוח רב, וכך חייב היריב להיכנע או שהמפרק יישבר.
בריח יד "קימוּרה" - המתחרה תופס את היריב בשורש כף היד, ואת ידו השנייה הוא מעביר מסביב למרפק של יריבו ותופס את ידו (בעוד זו תופסת ביד היריב) בשורש כף היד. על ידי הישענות אחורה, מסובב המתחרה את המפרק של יריבו כנגד כיוון תנועתו הטבעי, וכך היריב חייב להיכנע - אחרת יישבר המרפק.
בריח יד סאקורבה. כאשר תופסים את הגב מאחור, התפוס תופס את היד כמו קימורה ואמריקאנה ומסתובב סביב היריב ומקרב את היד לכיוון הראש של היריב.

בין החניקות הבסיסיות ניתן למצוא את:
חניקה משולשת - זו אחת מהחניקות היעילות והנפוצות ביותר, בגלל הפשטות היחסית של ביצועה, והמעבר הקל מה"גארד" אל החניקה. בחניקה זו המתחרה כורך את רגליו סביב ראשו של היריב, בעודו כולא את אחת מזרועותיו של יריבו בסמוך לצווארו. הרגל הצמודה לצוואר לוחצת על הצוואר, בעוד הרגל השנייה לוחצת את ידו וכתפו של המתחרה אל הצוואר מהצד השני. המתחרה חוסם כך את הוורידים המובילים דם אל המוח, והיריב חייב להיכנע או שהוא יתעלף.
חניקה אחורית - חניקה שבה היוזם נמצא בעמדת "עלוקה" מאחורי גבו של היריב, כאשר רגליו של היוזם כרוכות סביב אגן היריב ומנטרלות את תנועתו. בפוזיציה זאת, כורך היוזם את ידיו סביב צוואר היריב וחונק אותו.